הבדיקה המקיפה ביותר בתחילת ההריון
כל אשה מעוניינת לדעת מראש אילו סיבוכים היא עלולה לפתח במהלך ההריון, וכיצד ניתן למנוע אותם. כעת זה אפשרי. בדיקה יחודית פורצת דרך ברפואת האם והעובר, המבצעת הערכה מקיפה לעובר ולאם בשלבים מוקדמים של ההריון, מסייעת באבחון מוקדם ובמניעת סיבוכי הריון העלולים להופיע בהמשך.
מתי מבוצעת בדיקה זו?
הבדיקה מבוצעת בין שבוע 11 לסוף שבוע 13.
כיצד מבוצעת בדיקת סקר שליש ראשון – הערכה כוללת לעובר ולאם?
הבדיקה משלבת בדיקת אולטראסאונד ובדיקת דם. בדיקת האולטראסאונד מבוצעת על פני הבטן, פרט למקרים בודדים בהם יש צורך לבצעה בגישה וגינלית (דרך הנרתיק).
מה חשוב ומיוחד בבדיקה זו?
הבדיקה כוללת ארבעה מרכיבים:
1. גילוי מוקדם של מומים בעובר:
על ידי ביצוע סקירת מערכות מוקדמת מאוד, ניתן לאבחן מומים מבניים בעובר כבר בתחילת ההריון. באמצעות ידע וטכנולוגיה מתקדמים ניתן כיום לאבחן כ- 50% מהמומים המולדים כבר בשבוע 11-13. לאבחון בשלב מוקדם זה חשיבות רבה על מנת להחליט על דרך המשך מעקב ההיריון, אופן הבירור והמשך הבדיקות הנדרשות. בדיקה זו מתווספת לסקירות הרגילות, המאוחרות יותר המבוצעות בדרך כלל בהריון.
2. הערכה מוקדמת של הסיכון לתסמונת דאון:
מבוצעת על ידי הרחבה של בדיקת השקיפות העורפית הרגילה.
בבדיקת השקיפות העורפית הרגילה מודדים באולטראסאונד את המרווח בין עורף העובר לעור אשר מתחתיו. מרווח זה קיים בכל עובר בשבועות אלו. ידוע כיום כי עיבוי מרווח זה קשור לעליה בסיכון לתסמנות דאון, ולעליה בסיכון למספר רב של תסמונות גנטיות נוספות. את הסיכון לתסמונת דאון בהריון הנוכחי מחשבים על ידי שקלול של גיל האם ומדידה של השקיפות העורפית.
בבדיקה המורחבת, המתבצעת במסגרת ״סקר שליש ראשון – הערכה כוללת לעובר ולאם״, נבדקים מספר רב יותר של סמנים הקשורים לעליה בסיכון לתסמונות גנטיות בנוסף למדידה של השקיפות העורפית:
- התפתחותה של עצם האף של העובר – כאשר היא חסרה, הסיכון לתסמונות גנטיות עולה.
- בדיקת זרימת הדם דרך לב העובר – בעוברים עם תסמונות גנטיות תהיה שכיחות גבוהה יותר של דלף במסתמי הלב.
- בדיקת זרימת הדם דרך כבד העובר – בעוברים עם תסמונות גנטיות תהיה שכיחות גבוהה יותר של שינויי זרימה.
- סמנים בבדיקת דם של האם – שני חלבונים המופרשים מהעובר לדם האם (bHCG, PAPP-A) ועשויים להשתנות כאשר יש תסמונות גנטיות.
שימוש בסמנים הללו, בנוסף למדידת השקיפות העורפית הסטנדרטית, מגדיל את יכולת הגילוי של הריונות עם תסמונת דאון.
בסיום הבדיקה נדון עם ההורים לגבי התוצאות והסיכון שחושב. כמו כן, במידת הצורך, נדון באפשרויות הקיימות כיום להרחבת הבירור הגנטי.
3. הערכה מוקדמת של הסיכון לפתח רעלת הריון:
רעלת הריון היא סיבוך הריוני המופיע בכ- 5-10% מההריונות. במצב זה מתפתחים באם יתר לחץ הדם, פגיעה בכליות והופעה של חלבון בשתן. במצבים הקשים עלולה להגרם פגיעה נרחבת יותר ומסכנת חיים לאם ולעובר, הכוללת מעורבות של הכבד, בעיות בקרישת הדם, פגיעה בכלי דם במח והפרעה בהתפתחות העובר.
כיום, הטיפול היחיד המביא לריפוי של רעלת הריון הוא יילוד של התינוק. טיפול זה עלול להיות בעייתי לפני שבוע 34 כיוון שאז מיילדים פג צעיר מאוד העלול לסבול מסיבוכים שונים. מחקרים חדשים מגלים כי התחלת טיפול מניעתי באספירין בשלבים המוקדמים של ההריון (לפני שבוע 16) מפחיתים בכמחצית את הסיכון לפתח רעלת הריון מוקדמת. לפיכך, ישנה חשיבות רבה בזיהוי ההריונות הנמצאים בסיכון גבוה לפתח רעלת הריון מוקדמת (לפני שבוע 34). הבדיקה המבוצעת במסגרת ההערכה של השליש הראשון הינה המתקדמת ביותר הקיימת כיום ומזהה את מרבית הנשים שיפתחו רעלת הריון מוקדמת.
הסיכון לרעלת הריון מחושב על ידי שקלול מספר גורמים כבר בתחילת ההריון:
- רקע של האם (גיל, טיפולי פוריות, היסטוריה של רעלת הריון, מוצא, מחלות רקע).
- קביעת לחץ הדם בתחילת ההריון.
- בדיקת דם לקביעת רמתם של שני חלבונים המופרשים מהעובר לדם האם (PLGF, PAPP-A).
- מדידה של זרימת הדם בעורקי הרחם באמצעות בדיקת אולטראסאונד.
השיקלול מאפשר לזהות את מרבית הנשים שעלולות לסבול מרעלת הריון מוקדמת וכך להציע להן טיפול מניעתי מוקדם עוד טרם הופעת המחלה.
4. הערכה מוקדמת של הסיכון ללידה מוקדמת:
לידה מוקדמת לפני שבוע 34 עלולה להיות כרוכה בסיבוכי פגות משמעותיים. אחד מהסימנים הראשונים העשויים לנבא לידה מוקדמת הוא קיצור של צואר הרחם. במסגרת הבדיקה בשליש הראשון מבוצעת מדידה והערכה של מבנה צואר הרחם וכך ניתן להעריך כבר מוקדם בתחילת ההריון את הסיכון לפתח לידה מוקדמת בהריון הנוכחי. עבור נשים בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת ינתן יעוץ לגבי טיפולים אפשריים והמשך מעקב ההריון.
בדיקת סקר שליש ראשון – הערכה כוללת לעובר ולאם, מאפשרת זיהוי, מעקב וטיפול מוקדמים בסיבוכי הריון שונים
כמה מילים על ביצוע סקר שליש ראשון – הערכה כוללת לעובר ולאם אצל ד״ר גיאלצ׳ינסקי:
ד״ר יובל גיאלצ׳ינסקי עבר הכשרה ייחודית לביצוע בדיקה זו בבית החולים ״קינגס קולג׳״ בלונדון על ידי פרופ׳ קיפרוס ניקולאידס, מי שהמציא ופיתח בעולם את בדיקת השקיפות העורפית. פרופ’ ניקולאידס הינו “אבי” הבדיקה וד”ר גיאלצ’ינסקי ליווה אותו במהלך המחקרים הרפואיים, פיתוח השיטה ויישומה.
לאחר שביצע מספר רב של בדיקות אילו, ועמד במבחנים, קיבל ד״ר גיאלצ׳ינסקי רשיון והסמכה לבדיקה זו מטעם Fetal Medicine Foundation – FMF. הסמכה כזו קיימת אצל רופאים מומחים מעטים בתחום. ד״ר גיאלצ׳ינסקי עומד בקשר רציף עם המומחים בתחום זה בעולם, ואף הדריך רופאים מומחים אחרים מרחבי העולם בביצוע בדיקה זו.
